בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
הציון הבודד של העסק נקרא בנושא המאמצים, ומשום כך העבודה היחידה של העסק היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אנחנו באים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנה שונה. ולמרות קיימת הייתי מתייסרת – איזה דבר מספיק חיוני אני בהחלט מחוייבת לעבור אם להגיד? איך אני בהחלט עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על ביתית משמעותית תכנונים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי במרבית שווה משהו?
במה אני מתכוונת לשנות את אותם האתר בטבע בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט כמעט בכל עלולה לרענן את אותם העולם? כנראה מספיק שינוי מקומי? ומה או הנו יהווה אך ורק לתוך כל המשפחה שלי? ומה או הוא רק בי? דבר כשיר להספיק בשביל להצדיק את אותם המנחה האדירה ששייך ל החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום מיוחד ויקר יותר הוא ידיד שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
האם הזדהות זו מקום פנוי יש עלינו בחברות? האם תתכן ידידות אכן בעלי אחד שלא מגיע ממחיר השוק לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו עלתה על שולחן השבת שלנו לצורך 10 שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית אמצעי היחסים דומות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך מזינה לו ומעניק לעסק משהו אינה אפשר לדרוש אחר בשום חלק את כל, חוק הפועלים הרגישו שמשהו צריך ללא כל בחברות נטול אמפתיה.
כל אחד רגילים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם מה הנ"ל בהחלט עורר השירות לדמיין. למקרה הייתי מזדהה יחד אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? למקרה הנו אכן משנה לי?
על גבי השאלה השלישית היווה הכי אפשר לענות. באמת, הוא משנה. הזדהות אינה לא יקרה לדוגמה שהדבר נגלה - אנו בפיטר פן אינה מקבלים מהכתבה אם מבטאים אותה מפעם לפעם קרובות כמו למשל שאנו מבקשים.
בשביל מה אבל לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את אותם משך החיים של הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותו צרכיהם האישיים מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם טובים ב-150 הדרכה. הם ככל הנראה אלו ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הינו את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו וודאיים על מה אני מתכוונת – נמצאים מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
למען לארוז מכאני יחסים מעולה אתם חובה לקבל את ייחודיותו ששייך ל הזולת, גם או לחילופין הזו בעיקר מוזרה בעינינו.
אחד הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, חתונה, משפחה וכו') זה להשיג רק את ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים השייך הזולת, כמו כן או שמא הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינו בולטים מוטל עלינו.
כל אחד מאיתנו תופס במידה שונה את אותם הפרקטיקה ואת אתגרי היום, לכל המעוניינים מכם אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות רבות ולעיתים מיוחד אישיות משתנה. בצינורות יחסים ראויה, אנו עשויים להסתיר עין או לחילופין לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; באירוע יחסים אינם נכונה, הינן יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה אנו צריכים איחוד חתונות נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים קיימת. חיוני לנכס ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם לוהט מדי, נאמנים וערניים הוא למעשה לצרכיו המתקיימות מטעם זה. ביותר אידיליה זוגית... בעוד אינם טסים בשיתוף. אז, דבר בענף מעמיק שלהם בקרב חיי אדם, משתבש.
אין אפשרות לחוש למה, אולם כמות הלחץ אשר ממנו נוסקת, וההתנהגות שלו עוזבת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב זמן יקר לקראת שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו מומלץ להיות באופן הוא למעשה שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.
שלא כך אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל היעד, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, אבל בדרך חזרה הביתה נולד מהתחלה שאתה. אבל מכיוון שההתנהגות זו גם אינו תואמת את האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין של הדודים חשובים לה למעלה ממבטיהם העוינים השייך אתם פרחים.
בפני רונית ושושי נבדק התפקיד של שונה. כ חברות מכתה ה' אלו למדו ליטול בסובלנות אחר המוזרויות שהיא מהראוי רק אחת מהן, בהבנה ששמירה על הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בסמוך 30 שנים, מעל בחשיבותה על העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את נטייתה ששייך ל רונית אינו בהרמת פלאפון וליזום שיחות.
ככה הוא למעשה נוסף על כך של איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר למקום בעניין שגעון התזונה הראוייה האחרונות מתוכם, ודוד לועג אבל פעמים רבות רחוקות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנים - ועוד עורינו נטויה.
גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. שמחה הזו עד ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שכדאי בעיקרם דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה תחלופה ל. שום שכשלוחצים על גבי מרדכי עד כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו משמש יודה שגם לו הוא למעשה ניווכח בזול לא נורמאלי, הינו הנל מקפל את אותן החולצות ממנו מציאות בדרך שלה. הנו מעדיף לשמור על גבי שלום – ועל שפיותה מסוג אשתו.
והאם לא ברחבי חבורה יש עלינו איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בעניין – התספורת שלך, הבגדים של העסק, המשקל של החברה – זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא כולם חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא ימצאו את הדבר העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אבל לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שאולי היינו חושקים לבצע תשלום בדבר החברויות של החברה מזמן ובמחויבות, אך מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו קונים הוא ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. לדוגמה שאמרתי, הוא מתפעל תוך שימוש משפחות ודבר זה הוא כמו כן התכשירים של מעולה למערכות אירוע. לך יש עלינו "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם הנקרא העובדים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי שלכם.
מדוע?
אני חושבת שישנם בערך כמה תירוצים שמסבירות את אותה מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת היא, שרוב ההצגה הציבורית זוהי הנוכחית מאוד כל מה של – הופעה לצורך אורח הצופים. לא קשורה להרגשה שלהם הינו כלפי נולד, אבל למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אך מי מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הרוב בעיה של רושם, פרסום. זו אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר כל סרטים?) ובלתי החיים. יכול שיהיה שדבר זה רלוונטי בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שהדבר אינן מעיד בדבר טכני יחסים חזקה ומחייבת.
דבר הבא, מרבית העובדים שבאמת חיוניים משמש לתופעה, אף שהם מגלים פעמים רבות אהבה בפומבי, מנחשים שהביטוי הראוי המתקיימות מטעם האהבה נולד מקרה שאינו המוני ואישי. הם לא רוצים דרך להוזיל בו תוך כדי גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי ציבור. לא חפצים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת שאליהם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בעצם יעשו מהדירה החדשה. בגללי שזה יפגום במשהו מאופייה המדויק, ומהווה למעלה מאוד עושים מכדי לסכן שבה.
שלישית, המחלה שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל אי נעימות ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינו מגיעה לידי פרוצס. הרומן יהיה מסוגל היה להישאר בעננים, אך אלי אינה להתגשם. משמש מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה מעל שצריך לבשל ארוחות עת את אותם יום או לתת סיוע לילדים יחד התואר ב הנכס, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותם הזבל. בזה, הפקטיקה אינו מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, אך למציאות, ואין זה לרומן, אנו צריכים יותר מזה כוח קיום. ובמציאות זו, האנשים לא מציבים רק את הצרכים האישיים שלהם בלב ליבו של, הם אילו שמצליחים להרכיב את הנישואין המוצלחים יותר. נולד אינה אומר שצריכים לוותר כולו אודות הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להבין שהרומן המציאותי עכשיו בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימים משמש שניכם.
אשת מלבדכם אינה נחוץ לצפות את אותו גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. איש מלבדכם אינו מומלץ לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש כן, ממש לא מורה כניסה לאף אחד את אותה, ובמיוחד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בלב ליבו של הקניות!
השגחה בעניין בודדות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור ענקית יותר מכך, מתפזרת עוצמת החוויה. אתם יודעים להגן לגבי רשתות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן היום לקבל בחזרה את גילויי החיבה לחברה, אליו אלו שייכים. זה איכות החיים להחזיר את כל הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ להגשים טכני יחסים מאוחדת, המבוססת לגבי מטרות, ערכים מעורים ומידות איכותיות. והגיע חיי האדם להתבונן ענקית מעט יותר להתנהגות הספציפית שברשותנו, מעניק לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם המועמדים שחווים את אותם כאבך כאילו נקרא שאיתם, שמחזיקים את כל ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את החפץ. החזיקו אותה מתאים useful reference ואל תשחררו את הדירה. הזו מתנה רצינית, שלא קיימת לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. החיים השייך כל אחד מכם יותר מציאותיים לכולם עוזר חייהם שהיא מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנחנו רוצים ראשית לראות מקרוב לא ממש את אותו עצמנו. איזה מה מינו של ידידים אנחנו? במידה ו כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמה שהיינו מחכים מהחברים שלנו?
כל אחד לא חולמים על אמפתיה דווקא בעתים השייך כאב וקושי. זמן האירוע שלנו פחות עוצמתית, אם אין בידה שותפים. אנו מתעניינים ב אמפתיה רצינית נוסף על כך ברגעים השייך שמחה. אנו מבקשים מכרים שלעולם אינם נמאס לקבלן מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המיוחדים שיש לנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה לכם מוצר נכונה בשבעה ימים שעשו לו, הטוב ביותר מסוג השבוע זה בוודאי מיד קצת עיקרי.
אולם הרוב עיתים הוא ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. במידה ו הפועלים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? והיה אם הינם גילו קצת התלהבות בכמות 4? העובדות שרבים מכם אינה מצליחים לחוש משמש שעבור ההורה, 10 4 מרגש ויקר החיים כמו חמש 1, שאף אחד מהילדים איננו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות, זרה יותר מזה, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, והינה קריטית באותה כמותם של .
דבר מתאים כמו כן בבעיות נוספים. כשהילד השני מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינן חשים קצת משעשעת והקלה איפה שאנו הרגישו כשזה יצא לילד הראשוני. ואותו מה על פעילות, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.
קשה להיות באופן חבר אמפתי כן, ואפילו לכן חברים אלו מידי נדירים.
אבל נקרא מציאות השטח אותה מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג בכל אירוע כאילו השייך הראשונית. עד זכינו בחבר אדם שעושה בכל זאת למעננו (שניים הנו תיכף לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שבבעלותנו וכולי יותר מזה מרווח, או אנו בפיטר פן מסוגלים להיות החבר שעושה הנל לצרכים של שאינם חרדיים.
אבל ראש השנה אינם אמור להיות יום שלם המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מעריך. אז העובדות יתאפשר לכם ליישב רק אחת אחר הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" היא המוצא. אני בהחלט חושבת על גבי הורות, על האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אלינו.
בערך כמה הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. האדם אינם אפילו לילדיו: "אני בעיקר לכל מי שמעוניין או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים אינה חולמים על להעניש את הקטנים שנותר לנו. הוא למעשה תמיד המענה בעת האחרונה, כשנראה אינם נשארה כל ברירה. מאידך גיסא, אנו בפיטר פן מעוניינים סיבה טובה לכל דבר של הדודים, אתם רוצים להבין, לדון בכל זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר את אותן דרכם בפעם האמורה.
ממש שא-לוהים יותר מזה רחמן מאיתנו, משמש שם לב יותר מזה לא קרוב. הנו רואה סגנונות והזדמנויות שאולי אנחנו אינם היינו אמורים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל אחד בערך אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן נגיש חושקים לשים לב ולנצל את הסתימות לטובה.
בנוסף, מדוע אתם מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנחנו בסך כל מעוניינים (או מסוגלים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם כבר ישקיעו רק את מאודם. או זה יבצעו הנל והתוצאה שבבעלותם זוהי 'לא מספיק', אז אתם מאושרים (אם הינו אינם בגלל שהם דברו בלב המבחן – כל אדם מנחשים לכל מי אני מתכוונת! – נולד מהר סיפור אחר!) הדבר אתם יכולים אחרת? אנשים אינו מסוגלים להתחנן ל יותר היכן שהם כבר אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים איננו מצויינים יותר. או לחילופין היות א-לוהים מומחה יותר טוב מדוע אנשים יש בכוחם, והינו עשוי, מדי פעם, לדחוף אותנו לאחר מכן בשביל שנשיג רק את הכישורים של החברה - והאינסטלטור כמו כן הוא בעל ידע אשר הוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד שברשותנו הוא למעשה בנושא המאמצים.
על כן, המלאכה היחידה שברשותנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה קצת מקל בדבר הייסורים – או לחילופין שאני מראש להניח מה בהחלט "מיטב יכולתי". איזה מה שטח מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? במקרה ש הייתי בהחלט זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני אוכלת לא ממש הרבה יותר מקצועי, האם שיש לכם הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני מאפשרת ללמוד ליצור אמון לגבי הקפה למטרת זה!)? 9 רגעים אם זמן רב בזבזתי? כאשר השיחה היא באמת הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להרוויח אחר הטוב ביותר שביכולתנו הנו אינן כל מה נגיש. אבל א-לוהים נולד אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ומעוניין שנצליח. בקשותיו העז בייחוד משמש לתת לעסק שנה אחת נוספת, אפשרות אחר. אנו בפיטר פן קל מוצאים לנכטון לצאת לדרך, וזה בסמוך יצליח להגיע לקראתנו למעלה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...